שבת שטופת שמש בדרום הר חברון, ומשום מה לא נרשמו פעילים רבים. כמה מאיתנו יצאו מירושלים ברכבו של עזרא אל אדמות הכפר אום אל עמד. שני חקלאים מבני הכפר רעו את הצאן וחרשו את אדמתם בליווי הפעילים, ובלא הפרעה של מתנחלים או “כוחות הביטחון”. העבודה הסתיימה די מוקדם, והחקלאי שחרש את אדמתו הזכיר לנו כי גישתו לאדמותיו נמנעה במשך שנים רבות, עד שהתחלנו בליווי החקלאי.

שאר הפעילים יצאו בטרנזיט מירושלים, לכיוון אדמות אום אל עראיס, אולם בדרך התקשר חקלאי פלסטיני בעל אדמה בסוסיא, ליד המחנה הצבאי, וביקש גם הוא ליווי לחריש באדמתו. כמה מאיתנו מילאו אחר בקשתו, וגם הוא חרש ללא הפרעה וסיים די מוקדם.

בינתיים, הגיעו הפעילים הנותרים לאדמות אום אל עראיס, בסמוך להן נבנה המאחז הבלתי חוקי מצפה יאיר. בפני חלקם הוצג צו שטח צבאי סגור, אולם כמה מילדיו של בעל הקרקע רצו קדימה עוד לפני שראו את הצו, והגיעו עד החממות הבלתי חוקיות שנבנו על אדמותיה הפרטיות של משפחת עווד בידי אחד המתנחלים. חממות אלו מיועדות להריסה בצו בית משפט שאינו נאכף מזה שנים, ובהן מגדל אחד המתנחלים ירקות אורגניים לצרכים מסחריים. ליד החממות ארבו כעשרה מתנחלים, ביניהם בעל העסק הבלתי חוקי ובניו, ותקפו את הילדים שהגיעו למקום, וכן את בעל האדמה שהגיע בעקבותיהם ופעילים ישראליים שניסו לתעד את המתרחש. התקיפה נמשכה כעשרים דקות, במהלכן “כוחות הביטחון” שנכחו במקום, כולל קציני צבא בדרגות סמג”ד ומ”פ, לא נקטו ולו צעד סמלי נגד התוקפים. אדרבא, כמה מ”כוחות הביטחון” צולמו כשהם בועטים בנשים ומכים ילדים בעצמם, ועוצרים את המותקפים במקום את התוקפים.

צפו בסרטון שצילם אחד הפעילים, ובו נראים “כוחות הביטחון” בועטים בנשים, מכים ילדים ומנבלים את פיהם בערבית קלוקלת כלפי הצלם, אותו חשבו בטעות לפלסטיני

אחת הפעילות הופלה לקרקע בידי אחד המתנחלים, שלקח את המצלמה שבה השתמשה ושבר אותה.

צפו בסרטון בהילוך איטי של הפלת הפעילה לקרקע (פס הקול אינו מתואם עם התמונה)

הפעילה צעקה לקצין משטרה שנכח במקום שגנבו לה את המצלמה, ובתגובה נאות הקצין לגשת לתוקף, לבקש ממנו את המצלמה השבורה ולהחזירה לפעילה כשהיא מרוסקת, כמובן מבלי לנקוט ולו צעד סמלי לעיכוב התוקף או לזיהויו. המתנחלים היכו את בני המשפחה וכן את הפעילים בעזרת אבנים שהחזיקו בידיהם, מה שגרם לחבורות מדממות בפניהם ובגופם של חלק מהילדים ומהפעילים.

חמישה עשר מבעלי האדמה כולל קטינים נעצרו, וכן שני הפעילים הישראליים, והושבו בכוח ובאלימות על הקרקע. המהלך נמשך כעשר דקות, במהלכן צעקו החיילים שמי שיקום ימות. בעלי האדמה שלא נעצרו הורחקו מהאזור, בעוד התוקפים כמובן ממשיכים לשהות במקום ללא כל הפרעה. העצורים, חלקם מדממים, נאזקו ועיניהם כוסו, מלבד שתי נערות, אחת מהן בת 13, וכן הפעילים הישראליים. שני חיילים המשיכו לתקוף את העצורים באלימות גם במצב זה. לאחר התייעצות של כחמש דקות נוספות, שוחררו עשרה עצורים שנראו מתחת לגיל עשר, כולם עם חבורות מדממות על פניהם. חמשת העצורים הפלסטיניים הנותרים – בעל האדמה, שני נערים ושתי נערות וכן שני המעוכבים הישראליים הוכנסו לרכבי צבא ומשטרה והוסעו לתחנת המשטרה בקרית ארבע.

בהמשך היום שוחררו הפעילים לאחר שחתמו על צו הרחקה של שבועיים ממצפה יאיר. בעל האדמה, שני הנערים ושתי הנערות שוחררו אחרי יומיים, ביום שני, לאחר שהפקידו בידי המשטרה חמשת אלפים ש”ח במזומן.

בינתיים, יצאו הפעילים שסיימו את הליווי באום אל עמד ובסוסיא לאדמות שעב אל בוטן, שם חובלו עשרות רבות של עצי זית במשך השבוע. כשהגיעו, הוצג בפניהם צו שטח צבאי סגור לכל סביבותיו של המאחז הבלתי חוקי אביגיל, שהגיע כמעט עד הכביש. חקלאי פלסטיני שביקש לגשת לאדמותיו בשולי החלקה שבה חובלו הזיתים, סולק משם באמצעות הצו. צווים דומים הוצגו בכל אזור דרום ההר, כולל כאמור באום אל עראיס, במהלך ברור של מניעת גישה גורפת. בפני הפעילים הוצגו צווי סגירת שטח על חלק ניכר מן ההתנחלויות והמאחזים, כולל שטחים נרחבים סביבם, כגון האתר הארכיאולוגי סוסיא, ההתנחלויות סוסיא, מעון וכרמל והמאחז הבלתי חוקי חוות מעון. תוקף הצווים נמשך עד יום ראשון בשעה 11, וברור שלא היתה כל כוונה לאכוף אותם באופן שיוויוני גם על מי שמבקש להיכנס לאחת ההתנחלויות.