היום בבוקר הגענו,  פעילי/ות תעאיוש, לאום אלח’יר. הצטרפנו לתושביה במטרה לבנות את ביתם של אלו שנהרסו ביום רביעי האחרון. 

התנאים היו לא קלים : קור, רוח חזקה, גשם לפרקים ובוץ טובעני שכיסה את האיזור ואף גרם להיתקעותו של הטרנזיט שהביא את חלקנו, לא הרתיעו אותנו. תחילה, עסקנו בפינוי ההריסות. קבוצת בחורים מאום אלח’יר החלה לבנות הקירות מחדש. לא פעם יוצא לנו לעסוק בבניה במסגרת הפעילות. אני מרשה לעצמי לומר שכולנו הרגשנו תחושת שליחות וסיפוק על שאנו שותפים לבנית הבית הזה מחדש, במיוחד הבית הזה !

ההתנחלות “כרמל” סמוכה לאום אלח’יר, אחדים מבתיה מרוחקים כעשרים מטרים בלבד מבתי הכפר. בעוד שלאום אלח’יר מגיעים הדחפורים להרוס, בכרמל נמצאים לפחות עשרה ימים, שלושה באגרים השוקדים על הרחבת ההתנחלות תוך גזילת אדמות נוספות וע”פ נסיון העבר, פגיעה נוספת בתושבי אום אלח’יר והצרת צעדיהם. מספר פעילים/ות יצאו ל”כרמל” כדי לתעד את הרחבת ההתנחלות והבניה. תוך שניות הגיע אלינו חייל וטען שמדובר באדמה פרטית ו”שאסור למי שאינו תושב הישוב להיכנס אליו  ללא אישור בשבת” ושתפקידו לדאוג לכך. מיד הודעה בקשר על הגעתנו, הרבש”ץ שמחה רץ לכיווננו ואנו, שסיימו את התעוד, חזרנו על עיקבותנו. בדרך עברנו בבור המים שעל מדרון ההתנחלות. זה כמעט והתמלא ממימי הגשמים שירדו בימים האחרונים. שיפוץ קטן לתעלת ניקוז שנפרצה, וחזרנו לאום אלח’יר, שם חיכתה לנו ארוחה.