![]() מבצע
לאיסוף תרומות לחיזוק עמידתם (צומוד) של תושבי המערות בדרום הר חברון
רקע דרום הר
חברון הוא איזור כפרי והררי משופע במערות, הנמצא דרומית מזרחית לעיירה יטא
ומשתרע עד
לאיזור בית ג'וברין. פרט לתושבי יטא, ומספר מועט של כפרים, קיימת אוכלוסיה
של כמה
אלפי אנשים המתגוררת בישובים קטנים בני 4-5 משפחות. התושבים החלו להתיישב
בשטחים
שמחוץ לכפרים בשנות השלושים של המאה ה – 19, והתגוררו במערות, אוהלים
וסוכות. עד
היום הם מקיימים אורח חיים מסורתי ופרנסתם מבוססת על חקלאות ורעיית צאן.
עדויות על מגורי מערות באזור זה הן מהמאות הראשונות לספירה. עד
מלחמת 1948 עיבדו
החקלאים שטחים שהתפרשו עד לאזור ערד. בעקבות המלחמה איבדו חלק ניכר
מאדמותיהם
שנותרו מעבר לגבול, בצד הישראלי. לאחר מלחמת 1967 והכיבוש הישראלי הוקמו
באיזור
מחנות צבאיים, הוכרזו שטחי אש ושמורות טבע, ושטח האדמות צומצם עוד יותר. בראשית
שנות ה – 1980 החלה ממשלת ישראל להקים באיזור התנחלויות, כשחלק ניכר מהן
הוקמו תוך
ניסיון ליצור רצף טריטוריאלי מצפון לקו הירוק. ההתנחלויות הוקמו על אדמה
פלסטינית,
ובמקביל להקמתן הוכרזו אדמות האיזור כולו כאדמות מדינה. במהלך
השנים ביצעו הרשויות מספר נסיונות גירוש אקראיים. בד"כ התושבים חזרו
לאדמותיהם לאחר הגירוש והורשו להשאר בהן. אולם, הוטלו עליהם תנאים מגבילים
שהקשו,
ומקשים עד היום את החיים באיזור (למשל: איסור על בניית מבני קבע, איסור על
רעייה
ועיבוד אדמות בחלק מהאיזורים בתקופות שונות של השנה). עם פיתוחו של אתר
תיירות בח'ירבת סוסיה בסוף שנות ה- 1980 (בית כנסת קדום) גורשו עשרות
משפחות שגרו במערות בסביבתו. במחצית השניה של שנות ה- 1990 התפתחה באיזור צורה חדשה
של התנחלות – חוות רועים של מתנחלים בודדים. תופעה זו גרמה להגברת המתח
בין
המתנחלים לתושבים המקוריים, הפלסטינים, והביאה להתנכלויות חוזרות ונשנות
של תושבי החוות כלפי
הפלסטינים. במקביל נמשכו הריסות מבנים והשחתות יבול מצד גורמי הביטחון. בשנים
1999 ו- 2001 הצבא והמנהל האזרחי גירשו רבים מהתושבים, הרסו מערות וסתמו
בורות
מים. בשני המקרים, רק לאחר מאבקים ציבוריים, בהם לקחו חלק ארגונים
פוליטיים,
סופרים ואישי ציבור, ועתירות שהוגשו לבית-המשפט העליון, הוציא בג"ץ צוי
ביניים המאפשרים לתושבים לחזור לסטטוס קוו שהיה לפני הגירוש. ![]() מערה סתומה ע"י השלטונות. צילום: רגב נתנזון העתירה
שהגישו תושבי המערות כנגד גירושם מאדמותיהם, עדיין תלויה ועומדת
בבית-המשפט. לאחרונה, בספטמבר
2004, הותיר בג"ץ על
כנו את הצו על תנאי האוסר על הצבא והמנהל האזרחי להרוס את רכושם של תושבי
המערות.
בנוסף הנחה בית-המשפט את התושבים להגיש בקשות לאישורי בניה למנהל האזרחי,
על מנת
לתת תוקף חוקי למבנים הקיימים בשטח. מן
העדויות המצטברות בשטח עולה כי בכוונת המדינה לספח את איזור דרום הר חברון
לישראל
במסגרת הסדר קבע עתידי עם הפלסטינים. אין ספק כי מושקעים מאמצים רבים
לגירוש
האוכלוסיה המקורית מאדמתה ולהביא ליצירת שטח "נקי מערבים". קראו
על עזרא נאווי, פרטים
נוספים ורקע באתר דרום הר חברון : www.southebron.tk עתירה נגד הפקעת קרקע
לבניית גדר ההפרדה בהר חברון, שרות "הארץ" 21 באוקטובר 2004 פעילות
תעאיוש באיזור דרום הר חברון ארגוני
שמאל היו בקשר עם תושבי המערות החל משנות ה – 1980. פעילות תעאיוש באיזור
החלה לאחר
הגירוש המאסיבי שנערך ביולי 2001, ומאז מתקיים קשר רצוף ואינטנסיבי עם
התושבים. קשר
זה יוצא דופן ומאופיין בקשר אישי ויום-יומי בין הפעילים והתושבים. להלן
פירוט הפעולות המתקיימות בשטח: 1. תמיכה
במערכת החינוך -
באיזור
קיימים שני בתי-ספר שאליהם מגיעים תלמידים ממספר ח'רבות. בתי-ספר אלה נבנו
ע"י התושבים והינם דלי אמצעים. חלק מהתלמידים מתקשים להגיע לביה"ס בשל
המרחק הרב שעליהם לעבור ברגל ובשל ההתנכלויות האלימות של המתנחלים. חלק
מהילדים
נשרו מביה"ס. תעאיוש, ולאחרונה גם פעילים בינלאומיים, היו שותפים לליווי
ילדי
ביה"ס בטוואנה בדרכם מביתם בטובא. הפעילים הותקפו
באלימות ע"י מתנחלי
חוות מעון. עם זאת, הפעילים ממשיכים לשהות באיזור ולתמוך בילדי ביה"ס.
כמו-כן, נעשים מאמצים להפעיל לחץ על הצבא וגורמים אחרים לאפשר לילדים
להגיע לביה"ס
בביטחה. קראו לנחשים שיר של טלי לטוביצקי תקיפות מתנחלים מונעות
מילדים פלשתינאים ללכת לביה"ס, יולי חרומצ'נקו ויובל יועז, "הארץ" 1
בנובמבר 2004
|
| This page is:
www.taayush.org/south-hebron-sumud-heb.html |