מבצע לאיסוף תרומות לחיזוק עמידתם (צומוד)

של תושבי המערות בדרום הר חברון

צילום: רגב נתנזון

רקע

דרום הר חברון הוא איזור כפרי והררי משופע במערות, הנמצא דרומית מזרחית לעיירה יטא ומשתרע עד לאיזור בית ג'וברין. פרט לתושבי יטא, ומספר מועט של כפרים, קיימת אוכלוסיה של כמה אלפי אנשים המתגוררת בישובים קטנים בני 4-5 משפחות. התושבים החלו להתיישב בשטחים שמחוץ לכפרים בשנות השלושים של המאה ה – 19, והתגוררו במערות, אוהלים וסוכות. עד היום הם מקיימים אורח חיים מסורתי ופרנסתם מבוססת על חקלאות ורעיית צאן. עדויות על מגורי מערות באזור זה הן מהמאות הראשונות לספירה.

עד מלחמת 1948 עיבדו החקלאים שטחים שהתפרשו עד לאזור ערד. בעקבות המלחמה איבדו חלק ניכר מאדמותיהם שנותרו מעבר לגבול, בצד הישראלי. לאחר מלחמת 1967 והכיבוש הישראלי הוקמו באיזור מחנות צבאיים, הוכרזו שטחי אש ושמורות טבע, ושטח האדמות צומצם עוד יותר.

בראשית שנות ה – 1980 החלה ממשלת ישראל להקים באיזור התנחלויות, כשחלק ניכר מהן הוקמו תוך ניסיון ליצור רצף טריטוריאלי מצפון לקו הירוק. ההתנחלויות הוקמו על אדמה פלסטינית, ובמקביל להקמתן הוכרזו אדמות האיזור כולו כאדמות מדינה.

במהלך השנים ביצעו הרשויות מספר נסיונות גירוש אקראיים. בד"כ התושבים חזרו לאדמותיהם לאחר הגירוש והורשו להשאר בהן. אולם, הוטלו עליהם תנאים מגבילים שהקשו, ומקשים עד היום את החיים באיזור (למשל: איסור על בניית מבני קבע, איסור על רעייה ועיבוד אדמות בחלק מהאיזורים בתקופות שונות של השנה). עם פיתוחו של אתר תיירות בח'ירבת סוסיה בסוף שנות ה- 1980 (בית כנסת קדום) גורשו עשרות משפחות שגרו במערות בסביבתו.

במחצית  השניה של שנות ה- 1990 התפתחה באיזור צורה חדשה של התנחלות – חוות רועים של מתנחלים בודדים. תופעה זו גרמה להגברת המתח בין המתנחלים לתושבים המקוריים, הפלסטינים, והביאה להתנכלויות חוזרות ונשנות של תושבי החוות כלפי הפלסטינים. במקביל נמשכו הריסות מבנים והשחתות יבול מצד גורמי הביטחון. 

בשנים 1999 ו- 2001 הצבא והמנהל האזרחי גירשו רבים מהתושבים, הרסו מערות וסתמו בורות מים. בשני המקרים, רק לאחר מאבקים ציבוריים, בהם לקחו חלק ארגונים פוליטיים, סופרים ואישי ציבור, ועתירות שהוגשו לבית-המשפט העליון, הוציא בג"ץ צוי ביניים המאפשרים לתושבים לחזור לסטטוס קוו שהיה לפני הגירוש.

העתירה שהגישו תושבי המערות כנגד גירושם מאדמותיהם, עדיין תלויה ועומדת בבית-המשפט. לאחרונה,  בספטמבר 2004, הותיר בג"ץ על כנו את הצו על תנאי האוסר על הצבא והמנהל האזרחי להרוס את רכושם של תושבי המערות. בנוסף הנחה בית-המשפט את התושבים להגיש בקשות לאישורי בניה למנהל האזרחי, על מנת לתת תוקף חוקי למבנים הקיימים בשטח.  

מן העדויות המצטברות בשטח עולה כי בכוונת המדינה לספח את איזור דרום הר חברון לישראל במסגרת הסדר קבע עתידי עם הפלסטינים. אין ספק כי מושקעים מאמצים רבים לגירוש האוכלוסיה המקורית מאדמתה ולהביא ליצירת שטח "נקי מערבים".

 קראו על עזרא נאווי,
האינסטלטור שמגן בגופו על דרי המערות, ניר חסון, הארץ, 5 ביוני 2005

פרטים נוספים ורקע באתר דרום הר חברון : www.southebron.tk

עתירה נגד הפקעת קרקע לבניית גדר ההפרדה בהר חברון, שרות "הארץ" 21 באוקטובר 2004

פעילות תעאיוש באיזור דרום הר חברון

ארגוני שמאל היו בקשר עם תושבי המערות החל משנות ה – 1980. פעילות תעאיוש באיזור החלה לאחר הגירוש המאסיבי שנערך ביולי 2001, ומאז מתקיים קשר רצוף ואינטנסיבי עם התושבים. קשר זה יוצא דופן ומאופיין בקשר אישי ויום-יומי בין הפעילים והתושבים. מטרות הקשר הן שיפור תנאי חייהם וחיזוק עמידתם - "צומוד" של יושבי המערות, שהם האוכלוסיה המקורית באזור, על מנת למנוע את גירושם מאדמתם וסיפוח השטח לישראל. 

להלן פירוט הפעולות המתקיימות בשטח:

1. תמיכה במערכת החינוך

-                    באיזור קיימים שני בתי-ספר שאליהם מגיעים תלמידים ממספר ח'רבות. בתי-ספר אלה נבנו ע"י התושבים והינם דלי אמצעים. חלק מהתלמידים מתקשים להגיע לביה"ס בשל המרחק הרב שעליהם לעבור ברגל ובשל ההתנכלויות האלימות של המתנחלים. חלק מהילדים נשרו מביה"ס. תעאיוש, ולאחרונה גם פעילים בינלאומיים, היו שותפים לליווי ילדי ביה"ס בטוואנה בדרכם מביתם בטובא. הפעילים הותקפו באלימות ע"י מתנחלי חוות מעון. עם זאת, הפעילים ממשיכים לשהות באיזור ולתמוך בילדי ביה"ס. כמו-כן, נעשים מאמצים להפעיל לחץ על הצבא וגורמים אחרים לאפשר לילדים להגיע לביה"ס בביטחה.

קראו לנחשים שיר של טלי לטוביצקי

תקיפות מתנחלים מונעות מילדים פלשתינאים ללכת לביה"ס, יולי חרומצ'נקו ויובל יועז, "הארץ" 1 בנובמבר 2004

 צה"ל הפר התחייבות, לא מנע ממתנחלים להתנכל לילדים פלשתינאים, ניר חסון, "הארץ" 5 בנובמבר 2004

<> כתבה מאתר האינטרנט של רדיו המתנחלים ערוץ שבע. מוזר ומעניין. איך התוקפן הופך, פתאום, למותקף. 23 בנובמבר 2004
  אין להם אלוהים - ינואר 2004, טלי לטוביצקי
תעוד של פעילות תעאיוש ומחסום ווטש של אלימות מתנחלים בשנים 2003 - 2004
16 בפברואר 2005 - מתנחלים תוקפים חמישה מתנדבים מחו"ל ליד חוות מעון -
הודעה לעיתונות - ליווי תעאיוש

-          תרומת כסף למען רישום הילדים לבית הספר.

 -          שיפור התשתיות בביה"ס, בנייה והרחבת רחבת בית הספר, קניית ציוד.

 -          זו השנה השניה שהתקיימה קייטנת קיץ לילדי ביה"ס בטוואנה, בארגון משותף של התושבים הפלסטינים ופעילי שלום. בקייטנה השתתפו מתנדבים בתחומי אמנות שונים ואורגן טיול לאיזור יריחו. הקייטנה היתה כה מוצלחת שאפילו באו אליה מיטא - עיר המחוז!

<>ביקור סולידריות לאחר הרעלת שדות טוונה בידי מתנחלי מעון, שבת, 26 במרץ 2005

2. פעולות חקלאיות :

בשל התנכלויות המתנחלים והגבלות הצבא, התושבים, שעיקר פרנסתם מבוססת על חקלאות, אינם מצליחים לעבד חלק ניכר מאדמותיהם. הם מנועים מלהגיע לחלקות הסמוכות להתנחלויות, ועלולים לאבד את הבעלות עליהן אם לא יעבדו אותן במשך יותר מ- 3 שנים. פעילי תעאיוש, וארגונים אחרים, מסייעים לחקלאים לתאם את הפעולות החקלאיות עם המנהל האזרחי, לבצע את הפעולות בשטח, ולתעד את אלימות המתנחלים.

חריש משותף, 4 בדצמבר 2004

3. שיפור התשתיות:

-          בניית בית למתנדבים בין לאומיים שילוו את התושבים ויהיו עדים להתנכלויות הצבא והמתנחלים.

-          שיפור דרכי הגישה לח'רבות ובניית דרכים אלטרנטיבית לאלה שנחסמו ע"י המתנחלים.

-          הח'רבות באיזור אינן מחוברות לרשת המים והתושבים מקבלים את המים מבורות מים שאוגרים את מי הגשמים. זוהי כמות לא מספיקה וקיים מחסור תמידי במים. הצבא הרס חלק מבורות המים במהלך הגירושים, ואינו מאפשר לתושבים לחפור בורות חדשים. בנוסף לכך, מן התושבים נמנעת גישה לחלק מבורות המים שלהם, שהמתנחלים השתלטו עליהם. בעונת הקיץ פעילי שלום ליוו את התושבים לבורות אלה, ונתקלו באלימות של המתנחלים. בעתיד מתוכנן שיפור תשתיות המים והקמה של בורות מים חדשים שישרתו מספר ח'רבות.

4. קמפיינים ציבוריים לקראת הדיונים בעניין הגירוש בבג"ץ:

עד כה התקיימו מספר דיונים בבג"ץ בעניין גירוש התושבים. לפני כל גירוש התקיים קמפיין ציבורי, במטרה לעורר את דעת הקהל לנעשה באיזור. בין השאר פורסמו בעיתון עצומות של סופרים ואנשי רוח ואורגנו ערבי הסברה בצוותא. כמו-כן אורגנו מספר שיירות סולידריות, שרובן טורפדו ע"י הצבא שהטיל שטח צבאי סגור.

תושבי ח'רבת גוו'אווי'ס נאלצו לעזוב את אדמתם בעקבות התנכלויות אלימות חוזרות ונשנות של מתנחלי האיזור. לאחר- מכן השתלטו אותם מתנחלים על בתיהם ומערותיהם ומן התושבים נמנעה היכולת לעבד את אדמתם. פעילים מתעאיוש וארגונים אחרים מקיימים קשר רציף עם התושבים ומסייעים להם במישור המשפטי ובעיבוד האדמה.
פליטי ג'וואוויס שבו!
כתבת "הארץ"

 ע"י תרומה את ואתה יכולים לשנות - על מנת שאנשים אלה יישארו בבתיהם בתנאי חיים אלמנטריים- זכות בסיסית שמדינת ישראל, על זרועותיה השונות מונעת מהם.

פרטים נוספים על הפעילות גם באתר זה במסגרת דף פעולות דרום הר חברון.

 תרומות ניתן לשלוח לתא דואר 4441, ירושלים,
המחאה לפקודת תעאיוש.

תודה רבה. תרומתכם תשנה ותעזור!