|
| English - אנגלית |
|
די למדיניות הטרנספר בדרום הר-חברון!שיירת קציר וסולידריות נגד האלימות, 14 ביוני 2003 |
| חרב
הגירוש ממשיכה לאיים על ראשם של תושבי
דרום הר חברון. בעוד הטרנספר "הגדול" של המשאיות והדחפורים תלוי ועומד
בבג"ץ, מופעלת בשטח תוכנית הטרנספר "הזוחל" דוגמת יאנון. תכנית זו כוללת
מניעת עיבוד האדמות (גם באמצעות ירי על החקלאים), הטרדת ילדים בדרכם לבית
הספר, איסור על כל סוגי הבניה והפיתוח, ו"ביקורים" ליליים בחירבות
המבודדות כדי להפחיד את תושביהן. אם בעבר היו אלה המתנחלים שביצעו את רוב
ההטרדות, ההפחדות והאיומים, הרי שלאחרונה הם העבירו את הביצוע לידי הצבא,
ומסתפקים במתן הוראות בטלפון. באחד האירועים בשבוע שעבר נכנסו שני ג'יפים
של גדוד "לביא" לכפר טואנה באישון לילה, וריכזו את כל תושביו בואדי הסמוך
תוך שהם משחיתים רכוש ונוהגים באלימות. משנאספו התושבים הודיע להם מפקד
הפלוגה שאסור להם בשום פנים להיות בקשר עם פעילי השלום הישראלים. "תזרקו
עליהם אבנים כשהם באים" הוא אמר. צבא הטרנספר לא רוצה עדים לפעולתו. בעוד ממשלת שרון מדברת על כך שאינה חפצה בכיבוש, בפועל נקבעות העובדות בשטח. פלסטין מופרדת לשורה של בנטוסטנים מוקפים בגדרות, תעלות ומחסומים, מחייתם של אלפים נגזלת. נעשה מאמץ מסיבי לגרש אוכלוסיות מאזורים כפריים הסמוכים להתנחלויות. המצב בדרום הר חברון, אזור שמדינת ישראל מנסה מזה שנים להפוך ל"נקי" מערבים כדי לספחו, קשה במיוחד. תכנית שרון האמיתית נראית בברור כשמביטים על השדות שהצבא מונע מן החקלאים לקצור. כדי לזעוק ולא לשתוק נסענו בשבת 14 ביוני 2003 בשיירת קציר וסולידריות לדרום הר-חברון. ברית לא-קדושה בשטחים הכבושים כתבה: אביה פסטרנק דקות לאחר שפעילי תעאיוש ותושבי הכפר הפלסטינים הגיעו לשדה החיטה, החלו מתנחלים, ובראשם רב ההתנחלות מעון, לרוץ לקראתם במורד הגבעה. המתנחלים צעקו על הקוצרים, איימו עליהם ודרשו מהם לעזוב את השדה. כמה מהם היו חמושים. בשלב זה התערבו החיילים. במקום לעצור את הפורעים, הפסיקו את הקציר ומנעו מהפלסטינים גישה לאדמתם. כמנהגם בדרום הר חברון, הגנו על מפרי-החוק האלימים, המתנחלים היהודים. הכול החל כמה שעות קודם לכן. בשבת בבוקר השכם יצאו פעילי תעאיוש ממקומות שונים בארץ כדי להצטרף לפלסטינים מהכפר טוואנה שבדרום הר חברון. רצינו לקצור שדה חיטה בסמוך להתנחלות מעון. שבת זו סיימה שבוע דמים: הפיגוע בלב ירושלים, שני חיסולים ממוקדים בעזה, ורשימה ארוכה של קורבנות פלסטינים וישראלים חפים מפשע. במיוחד בימים כאלה, חשוב לנו לגלות סולידריות עם ידידינו הפלסטינים ולמחות נגד שפיכות-הדמים המתמשכת. בשיירת מכוניות עם דגלים שחורים, יצאנו לכיוון טוואנה.  כקילומטר אחד בלבד מעבר לקו הירוק, חסמו את דרכנו חיילים ושוטרי מג"ב במחסום מאולתר. הם המתינו לבואנו.  המפקד הכריז על המקום כשטח צבאי סגור והורה לנו להסתובב ולעזוב מיד. ביקשנו שיראה לנו צו חוקי המאשר שזהו שטח צבאי סגור, אבל לא היה בידו צו כזה. גרוע מזאת, החיילים במחסום לא הרשו לפעילי תעאיוש להיכנס לאזור ברכביהם, אך נתנו למכוניות המתנחלים לעבור. דרום הר חברון הוא אזור סגור רק בפני פעילי שלום.   לאחר דרישות חוזרות שלנו לראות את הצו, הודיע מפקד המחסום שמפקד גדוד "לביא", סא"ל יהודה, יגיע תוך זמן קצר ויראה לנו את הצו. "לביא" הוא גדוד חיילי סדיר המוצב כרגע באזור (ומורכב בעיקר מבני התנחלויות). לאחר המתנה של כחצי שעה החלטנו שבזמן שאנו מנועים מלהמשיך, לא יעברו שם מכוניות המתנחלים. ישבנו על הכביש וחסמנו את הדרך לכל המכוניות.  בשלב זה הרשה מפקד המחסום לארבעה פעילים לנסוע למחסום הבא כדי לשוחח עם מפקד הגדוד.  למג"ד היה צו כתוב המכריז על האזור כשטח צבאי סגור, בחתימת מפקד החטיבה, מה- 14 ביוני, שעה 08:00 ועד ה- 15 ביוני. מובן שהצו הוצא במיוחד "לכבודנו". המפקד גם הראה לנו צווים אחרים המתייחסים לאזורים שונים בדרום הר חברון. כל כבישי הגישה נחסמו כדי "למנוע התנגשות אלימה בין פעילי תעאיוש ומתנחלים", כדבריו. אף שפעילי תעאיוש הבהירו שהם מעונינים רק לקצור עם הפלסטינים, ושמצדם, יימנעו מכל מגע עם המתנחלים, עדיין התייחסו אלינו כאל איום. בתום משא ומתן ממושך איפשר מפקד הגדוד לשתי מכוניות של תעאיוש לעבור. הוא הודיע שאין הגבלה לקצור בשדה ואף הבטיח שחייליו יאבטחו את הקוצרים. חרף העובדה ש150- פעילים קיוו להגיע לכפר, לפגוש את תושביו ולעזור בקציר, החלטנו להתפשר בתקווה שלפלסטינים תהיה סוף סוף ההזדמנות לקצור את השדה שלהם. הם חיכו חודש וחצי ובעוד שבועות ספורים כבר יהיה מאוחר מדי. שתי מכוניות יצאו לטוואנה, ובהן פעילי תעאיוש והסופרים דויד גרוסמן ומאיר שלו שהצטרפו לשיירה. שאר המכוניות נסעו לג'ימבה, קהילה של תושבי מערות פלסטינים הנמצאת מדרום לאזור. מתנחלים היושבים במאחזים הקרובים אליה מתנכלים באופן קבוע לתושבי ג'ימבה, וחוסמים להם את הגישה לבארות המים ולשדות.     בינתיים, בטוואנה, ידידינו הפלסטינים קיבלו את פני הפעילים. "אוהל תעאיוש" שבו אנו נפגשים מדי שבוע נהרס על ידי חיילים מגדוד "לביא" שבוע קודם לכן בשעת התקפה אלימה על הכפר. אנשי הכפר סיפרו לפעילים שהם התכוננו לקציר עוד משעת בוקר מוקדמת, ושהחיילים, ופקחי המינהל האזרחי, הגבילו את הקציר לאותן חלקות המרוחקות ביותר מהתנחלות מעון. הוראה זו עמדה בסתירה להבטחת מפקד הגדוד קודם לכן. דקות לאחר שהפלסטינים והפעילים החלו לקצור, הגיעה בריצה חבורת מתנחלים ממעון, ובראשם רב היישוב. הם צעקו על הפעילים והפלסטינים, איימו עליהם ודרשו שיעזבו מיד את השדה. החיילים, מצדם, דרשו מפעילי תעאיוש לעזוב את השדה. במקום לעצור את הפורעים, הפסיקו את הקציר. שוב ניצחו המתנחלים. שוב נחשפה הברית הלא-קדושה שבין המתנחלים, הצבא, המשטרה והמינהל האזרחי. ברית זו היא עמוד השדרה של הכיבוש האכזרי. חרף התסכול והאכזבה, אנו מתכוונים לשוב לדרום הר חברון בשבת הקרובה. אנו מתכננים לקצור את החיטה. לא ניכנע. אביה פסטרנק היא סטודנטית לתואר שני באוניברסיטה העברית וניתן להתקשר אליה לכתובת aviap@mscc.huji.ac.il |
|
::
"גרוסמן: בדרום הר חברון הכיבוש מראה את פניו המכוערות" :: |
| back to the top of the page
| חזרה לראש העמוד |
|---|
| to South-Hebron page
| לעמוד דרום הר חברון |
| Back to Ta'ayush HomePage | חזרה לדף הראשי |
| info@taayush.org |